החלטה בתיק מ"ת 2859-11-11

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נשיאת נשק ותחמושת, עבירה לפי סעיף 144(ב) רישא+144(ב) סיפא לחוק העונשין. על פי עובדות כתב האישום, נשא הנאשם והוביל לביתו רובה ציד בעל קנה אחד ללא מספר סידורי, שני אקדחים ללא מספר סידורי, מחסנית ותחמושת לכלי הנשק הנ"ל. כלי הנשק הנ"ל והתחמושת הוחזקו בביתו ללא אישור. ביחד עם כתב האישום הוגשה גם בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. זו הבקשה שבפני.

אין מחלוקת על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר. למעשה, הגיעה המשטרה לביתו של המשיב, ככל הנראה על בסיס מידע מוקדם. בחיפוש בבית נמצאו כלי הנשק הנ"ל. המשיב, אשר לא היה בביתו, התבקש להגיע לחקירה ואכן הגיע. בחקירתו מסר גרסה, כי מספר ימים קודם לאותו חיפוש בביתו, הוא עשה ניקיון סביב הבית ומצא באתר פסולת את כלי הנשק הנ"ל, אשר אותם לקח לביתו והחביא אותם. לטענתו, לא סיפר לאשתו על שהביא את הנשק לבית והתכוון בהמשך להעבירו למשטרה.

אשתו של המשיב, שנחקרה כחשודה, מסרה גרסה וסיפרה שהפעם הראשונה בה היא ראתה את כלי הנשק הייתה כאשר השוטרים ערכו חיפוש בבית ומצאו את הנשק, והראו לה אותו. לא הוגש כנגד האשה כתב אישום

שתי העדויות הנ"ל הן העדויות היחידות שבתיק. יתר הראיות הן מזכרי השוטרים, אשר ערכו את החיפוש בבית וכן מסמכים משטרתיים אחרים.

כאמור, אין מחלוקת על קיומן של ראיות לכאורה, בשים לב לאמור לעיל, וכן אין מחלוקת על קיומה של עילת מעצר. הנחה היא, ככלל, שבעבירות שעניינן בנשק, קיימת עילת מעצר של מסוכנות, זאת מאחר וכלי נשק המוחזקים באופן בלתי חוקי, סופם שישמשו למטרות בלתי חוקיות, והסיכון הנגרם מכך לשלום הציבור הוא מובן מאליו. "אשר למסוכנות הכרוכה בעבירות אלה, והאפשרות להפיגה בחלופת מעצר, נקבע בפסיקה מדרג של חומרה, הנגזר מהמטרה לה נועד הנשק. בראש הרשימה, מבחינת חומרת הסיכון, ניצבת החזקת נשק שנועד לביצוע מעשים המיועדים לפגוע בביטחון המדינה או הציבור. אחריה, בסולם החומרה, ניצבת החזקתו של נשק לשם ביצוע עבירות פליליות ספציפיות כגון רצח או שוד, החזקת נשק כדי לאפשר פעילות פלילית "לעת מצוא", החזקת נשק לשם הגנה עצמית, ועד לתחתית הסולם, שם מצויה החזקת נשק שפג תוקף רישיונו. נקבע, שהחזקת נשק ללא רישיון שנועד לביצוע עבירה פלילית, מצדיקה, בד"כ, מעצר עד תום ההליכים, בעוד שהחזקת נשק לשם הגנה עצמית, אינה מצדיקה, ככלל, מעצר כזה (ב"ש 625/82 מחמוד נ' מדינת ישראל, פ"ד לז(3) 668)." [בש"פ 9126/04 חוסייני נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 7.11.2004), פסקה 8] ובעניין זה יובהר כי בשתיקתם של נאשמים, ואי מתן הסבר לנשיאת הנשק ולמטרתו, הם משאירים החשד הטבעי, לפיו הנשק בא לשמש לפשע, בעינו [ראו לעניין זה  בש"פ 1748/11 יחזקאל נ' מ"י (טרם פורסם, 10.3.11 ) פסקה 8 להחלטת כב' השופט עמית]. במקרה שבפני, מטרת החזקת הנשק הינה ברורה, וגרסת המשיב, כפי שתוסבר, מעוררת תהיות. מכאן גם שקיימת מסוכנות.

מעבר לעילת המסוכנות, לא קיימת למעשה עילה אחרת למעצר. כאמור, למעט המשיב עצמו ואשתו (ככל שתעיד), כל יתר העדים הם שוטרים. המשיב עצמו הודה, כאמור, בהחזקת הנשקים. אמינות גרסתו, בכל הנוגע לאופן בו הגיעו הנשקים אליו תצטרך להישקל על ידי המותב השומע את התיק העיקרי, ואולם נדגיש כבר כעת כי למעשה, אופן הגעת הנשקים אליו אינו משליך על העבירות המיוחסות לו, שעניינן בעצם החזקת הנשק והתחמושת, הדבר אשר בו הוא מודה. מכאן שלכאורה מדובר בכתב אישום שבו צפוי להיות הליך קצר, כאשר אין אפשרות ממשית לשיבוש ראיות או להשפעה על עדים.

גם כאשר קיימת עילת מעצר, וכאמור קיימת עילת מעצר של מסוכנות, על בית המשפט לבחון אפשרות לשחרר נאשם לחלופת מעצר. לעניין זה נבחנים אל מול נתוניו של המעשה האסור, נתוניו של מבצע העבירה.

במקרה שבפני, מדובר בגבר בן 38 ללא עבר פלילי וללא כל אינדיקציה למעורבות בפלילים. כאמור, בעת שהגיעה המשטרה לביתו, לא היה המשיב בבית ואולם משהודע לו טלפונית שהמשטרה הגיעה, נסע מיידית אל המשטרה, הסגיר עצמו ומסר את גרסתו, בה הוא מודה, למעשה, בהחזקת כלי הנשק והתחמושת. כאמור, אופן הגעת כלי הנשק אליו, ככל שהדבר נוגע לגרסתו, אינו נראה אמין, זאת בלשון המעטה, ואולם אין בכך כדי להגביר את רמת המסוכנות הנשקפת ממנו במידה שאינה מאפשרת לשקול חלופת מעצר. כפי שצוין, לא קיים חשש של ממש להשפעה על עדים, שהם שוטרים, או לשיבוש מהלכי המשפט. בנסיבות אלו סבור אני שמדובר במסוכנות אשר ניתן לאיינה בחלופת מעצר.

לבית המשפט הוצעה חלופת מעצר בבית ידידים בכפר כאבול, זאת בהרחקה מביתו. התייצבו בפני שלושה מפקחים אשר נחקרו בבית המשפט, וכולם לגישתי מפקחים ראויים (יצוין כי בכל הנוגע למפקחת נוספת, הגב' עביר טאהא, אשר הציעה לפקח, הוחלט שמועמדותה תוסר).

בנסיבות אלו סבור אני, כי ניתן לעת הזו להסתפק בחלופת המעצר, כאשר בשלב ראשון ישהה המשיב בחלופת מעצר בית מלא בפיקוח המפקחים שהוצעו, כאשר יופקדו בטוחות כספיות משמעותיות להבטחת שהייתו בכתובת בכאבול.

עם זאת, אורה על הגשת תסקיר של שירות המבחן, אשר יאמוד את מסוכנות המשיב ויחווה דעה בכל הנוגע לצורך להחזיקו בחלופת מעצר. לעניין זה אציין כי גם חלופת מעצר היא הגבלה של חירות ובהתאם עליה להיות מידתית ביחס לרמת המסוכנות הנשקפת מנאשם הנתון לחלופת מעצר. בהתאם, סבור אני כי יש מקום לבחון את מידת מסוכנותו ולשקול בהמשך את הצורך בכל אמצעי הפיקוח עליהם אני מורה במסגרת חלופת המעצר. 

אשר על כן, אני מורה כדלקמן:

אני מאשר את חלופת המעצר המוצעת שכתובתה בית משפחת טאהא אמירה בכאבול. המשיב ישוחרר ממעצר וישהה בדירה הנ"ל בחלופת מעצר בית מלא וכל עת ישהה עימו אחת המפקחות/אחד המפקחים שאושרו, ושהתייצבו בפני בית המשפט ביום 2.11.11. כל מפקח/ת י/תחתום על התחייבות עצמית בגובה 20,000 ש"ח להבטחת התחייבותו לפקח על המשיב ולדווח אם יצא המשיב את הבית ללא אישור. 

המשטרה תהיה רשאית לערוך ביקורות בכתובת הנ"ל כדי לוודא שהמשיב מצוי בדירה בכל עת בהתאם להנחיות בית המשפט.

נאסר על המשיב לצאת את הבית למעט לצורך התייצבות בבית המשפט לכל דיון בעניינו ולצורך פגישות עם עורך דינו במועדים שימסרו מראש לפרקליטות וכן לצורך פגישות אצל שירות המבחן, ככל שיוזמן, ובמועדים שימסרו מראש לפרקליטות. כמו כן אני מתיר את יציאתו מהכתובת בה הוא שוהה כל יום בין השעות 09:00 - 10:00 ובין השעות 16:00 - 17:00 וזאת לצורך התאווררות. בכל יציאה מאושרת יהיה המשיב מלווה במפקח שאושר.

המשיב יתחייב להתייצב לכל דיון בעניינו. עוד יתחייב כי גם בעת יציאה שתאושר כמפורט לעיל לא ייצא מתחומי כאבול ובכל מקרה נאסר עליו להגיע לעאבלין.

יינתן צו לעיכוב יציאת המשיב מהארץ. הצו יומצא למשטרת הגבולות בדואר והמצאתו לא תעכב את הליכי השחרור. 

בנסיבות העניין, לא מצאתי צורך בהתקנת פיקוח אלקטרוני, וסבור אני כי ניתן להסתפק בפיקוח האנושי, ואולם בשים לב להעדרו של הפיקוח האלקטרוני וכדי שלא תהיה כל מוטיבציה להפר את תנאי השחרור, יהיה על המשיב להפקיד בטוחות כספיות משמעותיות.

להבטחת קיום חיוביו יפקיד המשיב בקופת בית המשפט סכום של 20,000 ש"ח במזומן ויחתום על התחיבות עצמית בגובה 40,000 ש"ח. יובהר לעניין זה, כי הוריתי על הפקדת בטוחה כספית משמעותית, בשים לב לטיב העבירה ובהעדר אמצעי פיקוח, למעט פיקוח אנושי.